תיאור:
בבוקר קלעה אחותה את מחלפותיה הארוכות בצמה סביב ראשה והותירה כמה קווצות שיער שנפלו בחינניות על צווארה.
היא רוצה לחלום. על שכבת האורז השרופה שאימא תשמור עבורה, על הקולנוע שאבא ייקח אותה אליו, על סיום לימודיה בבית הספר בסוריה ועל האהבה הגדולה שמחכה לה.
וכשהיא רוצה לחלום, היא קוראת.
הוא לא רוצה לחשוב. לא על הלפת שאימא הייתה מכינה, לא על סיפורי התורה שאבא היה מספר בעיראק לילדי הבית המשותף, לא על טעם הדגים של נהר החידקל ולא על העוּד שנשאר מאחור.
וכשהוא לא רוצה לחשוב, הוא סופר.